לפני כשש שנים נתקלתי "במקרה" בסרטון יוטיוב של פריידי מרגלית מייסדת שיטת המטאיזם
"שיחות בגן עדן", כשזה עוד עלה במהדורה הישנה של השיחות.
אני כותבת "במקרה" במרחאות כפולות,
כיון שאני מאמינה שזה הדבר המדויק ביותר שקרה לי אז.
הנושא של השיחה היה "וגר זאב עם כבש".
הקשבתי לשיחה מהופנטת מהפרשנות שהיא נתנה לזה.
זה היה כל כך שונה מתפישת עולמי אז, ועם זאת כל כך קרוב אליי.
זה היה כמו אגרוף בבטן.
והתחושה הייתה וואו....
איך לא ראיתי את זה כך עד עכשיו.
הייתה שם תחושה של רווחה גדולה שהגעתי לבית.
לאמת.
באותו הסרטון הבנתי בתוכיי תוכי,
לא רק בראש, גם ברגש,
שגם הזאב וגם הכבש שניהם גרים בתוכי.
ובשביל להתחיל איזה שהוא תהליך,
אפילו הקטן ביותר של שלום עם עצמי,
אני צריכה לקבל את זה ששניהם זה אני!
ששניהם דיירים בתוכי!
ובשביל להביא לשלום פנימי ולריפוי אמיתי בתוכי
כל שעליי לעשות זה לקרב בינהם ולהקטין את הפער.
ואיזו חדווה הייתה שם בגילוי הזה.
חדוות הגילוי.
וואלה, זה הכל תלוי בי!
זו הייתה ההתחלה,
זה היה הרגע בו רציתי לדעת עוד ועוד.
רציתי להכיר את עצמי, ולבדוק מה מפעיל אותי.
לא רק בשביל לדעת,
יותר בשביל ללמוד לנהל את מה שמפעיל אותי.
בשביל לקרב את השלום בין הזאב ובין הכבש
בין החלקים השונים בי.
רציתי להפסיק את ההתנהלות האוטומטית, הכביכול "טבעית"
שיוצרת מצב של מאבק.
ולצאת לדרך של בחירה מודעת
המביאה שקט, שלווה, שמחה, קבלה.
מאז שגיליתי את האור הזה בעצמי,
את דרך השלום המופלאה הזו,
זה הפך להיות חלק מהשליחות העיקרית שלי בעולם
להעביר את זה הלאה,
בכל מקום שאני נמצאת בו.