Search Results

איפה היה אלוהים כשבני ישראל עבדו כל כך קשה במצרים? ואיך הצליח משה, איש זר, שהעם לא הכיר ולא ידע, איך הוא הצליח להוציא עם שלם ממצרים למדבר? כל זאת ועוד בפרשה המרתקת שלפננו. הפרשה שפותחת את המסעות במדבר שיימשכו 4 ספרים ו 40 שנים.

ובחלומי.... "הנה בא בעל החלומות הלזה" מיהו בעל החלומות הזה? ומה הוא בא למסור לנו היום? מהו האור אותו הוא נשא כל חייו? מהו הנס שהציל אותו גם מן המקומות האפלים ביותר? כל זה ועוד בסרטון שלפניכם שבת שלום,

יוסף הופך להיות יד ימינו של שליט האמפרייה במצרים, של פרעה! הוא מציל את מצרים מרעב. שליחות והגשמה בכל קנה מידה!!! אך האם יוסף מאושר? האם יוסף אכן נמצא בייעודו? כידוע הייעוד והשליחות נמצאים בכאב. מהו אם כן הפצע המדמם של יוסף שהריפוי שלו ישלים את השליחות? כל זה ועוד בסרטון שלפניכם. שבת שלום,

מהי מנהיגות? מה זה אומר להיות מנהיג? איזה תכונות נדרשות לו לאדם כדי להנהיג? אם חשבתם שבתנ"ך או בחיים הנהגה היא משהו שמקבלים בירושה, בא יהודה ומנפץ לנו את המיתוס הזה. ובכל זאת כיצד זה שיהודה הוא זה שהופך להיות המנהיג במשפחתו המורכבת? אני מזמינה אתכם להקשיב לפרשה המופלאה הזו כל התשובות בתוכה. שבת שלום,

פרשת ויחי זוהי פרשת הפרידה. פרידה מספר בראשית פרידה מיעקב, מיוסף, פרידה מהמשפחה. בשבוע הבא, בספר שמות המשפחה תהפוך לעם. כמה חשוב להבין שפרידות הם חלק מהחיים וחלק מהתהליך שאנו עוברים כאן בעולם. ולפיכך כמה חשוב להיפרד נכון. שבת שלום,

לעיתים תובנות בחיים מגיעות רק תוך כדי התבוננות בטבע, בפאר היצירה. התבוננות זו מאפשרת לימוד רב על צורת חיים נכונה ממנה אנחנו יכולים ללמוד מה אפשר להעתיק ולאמץ אל חיינו. הסתיו כבר כאן, עלים כתומים מתנפנפים ברוח עד שנושרים אל האדמה. המראה הזה יוצר אוירה רומנטית,נוסטלגי, מעט עצובה. אוירה שכזו גורמת לי להתכנסות פנימה, אל תוך עצמי. וכמו בכל התכנסות טובה, עוברות בראשי מחשבות לגבי תופעת טבע נפלאה זו, הנקראת שלכת. העץ משיל את עליו המיותרים, בהוד ובהדר הוא מחזיר אותם אל אמא אדמה והוא עצמו נשאר ערום כל ימי החורף. דוקא כשקר כל כך, אין לעץ עלים שיחממו אותו. הפרדוקוס הוא שבתקופת הקור הזו, התקופה בה הוא עומד עירום, דוקא אז הוא מחזק את עצמו. סופג קור , ומשתרש, גומע את מיי הגשמים ומרווה את צמאונו. העץ מוכן להתגלות במערומיו. ועם בוא האביב, אחרי שהשיל מעליו את כל מה שכבר לא היה נחוץ לו, אחרי שחיזק את שורשיו וספג מים רבים לעונה הבאה. הוא שוב זוקף את ראשו ומחדש את עצמו. מצמיח עלים חדשים,רעננים, בריאים, בוהקים ומרהיבים. עלים שמקנים לו מראה רענן ובריא. עלים שמוסיפים לצל הנפלא והנחוץ שהעץ מעניק לנו בימי הקיץ החמים. לאחר מכן הוא גם יניב פירות וייתגלה במלוא גשמיותו. הרהורים אלה על השלכת הביאו אותי להבנת משמעותה העמוקה של התופעה. שלכת אומר להטיל מטה את כל מה שכבר לא משרת בחיים. כל זה בשביל לחדש כוחות בשביל לחזור לחיים מלאים. שלכת בדיוק כמו תשליך. חשבון נפש עם עצמנו בדיקה פנימית וחודרת עם רגשותנו. עם מה שמכביד ואפשר כבר להשיל מעלינו. בדיקה ממה כבר אפשר להשתחרר. מה יעזור לנו להתמלא מחדש ולהתחזק. להבריא, להיות חיוניים ומלאי מרץ בכדי שנוכל להניב פירות ולהתמלא בהגשמה. הלא כבר נאמר "כי האדם עץ השדה" כמו העץ גם האדם צריך להשיל את המיותר ולהתחדש. כמו העץ גם האדם צריך לפנות מקום לעתיד לבוא. מבלי שנשיל מעצמנו את מה שמיותר, לא נוכל לחוש רעננים. מבלי להיפרד ממה שכבר לא משרת את חיינו יותר יהיה לנו קשה להתקדם בחיים. מבלי להסכים לראות את עצמנו במערומנו לטוב ולרע, ליופי או לכיעור מבלי זה לא נוכל להבריא, לגדול, להגשים לתת ולקבל. לחיות בשפע ולמלא את הייעוד שלנו. עבורי, לראות את הטבע ולהבין שאני חלק ממנו גורם לי להיות מלאת הודיה על תעצומות הטבע ועל היכולת ללמוד דרכו על חיי ועל היותי חלק בלתי נפרד מהיופי הזה. זוהי קריאה חמה לכל מי שמרגישה בימים מאתגרים אלה שהיא צריכה להשליך להתבונן להכיר לעומק או לעשות חישוב מסלול מחדש. כל זאת בשביל להגיע לתקופה של פריחה והגשמה.

סוף סוף עשיתי סדר בתיקיות שלי במחשב. בעיקר בתיקיות הקשורות לעבודה שלי כמאמנת אישית. זוהי עבודה שנמשכה זמן רב, אך בסיומה הרגשתי מסופקת. עכשיו כשהכל מסודר ויושב במקום יהיה לי קל יותר. כך חשבתי. מספר ערבים לאחר מכן רגע לפני שסגרתי את המחשב סימנתי מספר מסמכים על המחשב למחיקה, ולחצתי Delete המחשב שאל אותי משהו ואני מבלי לקרוא לחצתי כן. המחשב שאל עוד משהו ואני שוב מבלי לקרוא לחצתי כן. והמסמכים נמחקו. שנייה לאחר מכן קלטתי שחצי מהתיקיות שיש לי על שולחן העבודה נמחקו. ואיזה תיקיות? כמובן, התיקיות הכי חשובות לי ! כל התיקיות הקשורות ללימודים שלי לימודי אימון ולימודי טיפול כל אלה שסידרתי וטרחתי עליהן מספר ימים קודם. הכל נמחק! לרגע לא האמנתי ואחרי שהתעשתתי, נזכרתי שהן כנראה בסל המיחזור. אבל הם לא היו שם. והבהלה עלתה הילוך. מיד התקשרתי לרפי, איש המחשבים שלנו . רפי ניסה לעזור מרחוק והתחבר למחשב שלי ועשה מאמצים מרובים, והתקנה של תוכנות שעשויות לעזור אבל התיקיות לא נמצאו. הוא ביקש שאפרט צעד אחר צעד מה עשיתי והנה הפירוט גם לפניכם סימנתי מספר מסמכים לא בדקתי שרק הם המסומנים לחצתי מחיקה השאלה הראשונה שהמחשב שאל הייתה האם למחוק? ואני על אוטומט עניתי כן. השאלה השנייה הייתה אין מקום בסל המיחזור, התיקיות יימחקו לצמיתות האם למחוק בכל זאת? ואני על אוטומט עניתי כן. והכל נמחק לצמיתות. לתמיד. מרוב תיסכול וכעס על עצמי והאשמות ועוד כמה רגשות כאלה. (ברגע הזה אגב חיפשתי את האשמים בחוץ וגם בלי בעיה מצאתי😊). לא יכולתי לדבר, לא יכולתי לבכות, לא יכולתי לעשות כלום. עמד לי גוש בגרון. ופשוט הלכתי לישון. (לפחות ניסיתי). למחרת , ניסיתי עוד מספר נסיונות להציל את המצב, אך כלום כלום לא השיב לי את החומר. חיפשתי בגיבויים, בענן, התיקיות לא נמצאו בשום מקום. בתוכי כבר הבנתי שהדבר הזה בא ללמד אותי משהו . מה זה אומר עבורי שהכל נמחק? מה האתגר הזה בא לומר לי? זה בטח לא קרה סתם. ככה זה בעולם התודעה, הכל ענין של בחירות וכל דבר שקורה בא ללמד אותנו משהו. השאלה העיקרית היא , האם אני רוצה ללמוד מזה? אבל ברגעים האלה שהכל כל כך טרי "ומבאס" לא יכולתי עדין לעשות בדק בית. כאשר נמצאים בהלך רוח כזה, אין טעם להילחם בו . צריך לשהות בתוך הבאסה, לתת לה זמן זוהי הדרך היחידה שתעזור לה לדעוך. ואכן מספר ימים לאחר מכן, כאשר מצב הרוח שלי השתפר קצת התחילה עבודת המודעות להתרחש. יכולתי כבר לראות מעבר לכאב. והבנתי.... הבנתי שאני נצמדת ונאחזת יותר מידי בדפים, בתיקיות. בלעדיהם אני מרגישה חסרת ביטחון. והדבר הזה, גורם לי לסמוך הרבה פחות על עצמי. והבנתי לחלוטין שהסיפור הזה בא ללמד אותי להפסיק לסמוך כל כך על מה שיש בחוץ ולהתחיל לסמוך יותר על מה שיש בפנים. בתוכי. הכלי האמיתי להיותי מאמנת הוא אני הכל נמצא בתוכי. כל השאר, הדפים, החומר, התיקיות שכל כך התאמצתי לשמר הם רק עזרים. לא ההפך. וזה היה שיעור גדול ביותר באמונה ובהתמסרות. למדתי להפסיק להיצמד. להפסיק להאחז למדתי לשחרר ולהאמין. אשרי המאמינה.

אחת התשוקות הגדולות שלי היא סדר והתארגנות! כשגיליתי את זה, מה אני אומר לכם, דיי התאכזבתי, הרגיש לי שהתכונה הזו בלשון המעטה היא לא ממש "סקסית". אבל כאשר למדתי להיות מאמנת זה היה אחד משלבי הקורס, לגלות מהם התשוקות שלי מה מניע אותי בחיים וכאשר אני עושה אותו , זה מרגיש לי כמו משחק, כמעט בלי מאמץ. ואי אפשר היה להתעלם ממנה התשוקה הזו "סדר והתארגנות" אפילו כיכבה במקום גבוה במדרג התשוקות שבבעלותי. כשהתבוננתי סביבי ראיתי אותה בכל מקום. הבית שלי שנראה כמעט תמיד כאילו הרגע יצאה ממנו העוזרת. הבגדים נחים בנחת בארון, הספרים מסודרים במדפים, הסלון שתמיד מוכן לקבל אורחים ריח טוב של כביסה צבעונית לצד הלבנה (לא מערבבת). המשרד המאורגן שלי התיקיות במחשב. מגירות המסמכים שאמשיך...? אין צורך הבנתם. כמו שכתבתי אי אפשר היה להתעלם מזה זה נוכח בכל מקום בחיי נקודה. ואז ברגע אחד של הבלחה זה הגיע רגע נפלא של תובנה נשגבת שהבנתי התשוקה הזו של לסדר לארגן לנקות , היא היא זו , שמניעה אותי לעשייה שלי בחיים. היא היא זו , שמביאה אותי לכוון אנשים לעשות סדר בחיים שלהם. למצוא את עצמם, לארגן את הזמן שלהם להתחבר אל מה שמניע אותם. למצוא את התשוקות שלהם. סדר והתארגנות! אם גיחחתי על זה בהתחלה פתאום זה הפך להיות נחשק בעיניי. הבנתי כמה כח יש בידיעה, של מה מרכיב את האישיות שלי. וכמה עוצמה יש בנכונות לצעוד ולהוביל עם זה את החיים. אם את מעונינת להתחבר אל התשוקות שלך אלה שמניעות אותך. אלה שייגרמו לך לקום עם חיוך וללכת לישון מסופקת. אני כאן עבורך. ולכבוד חודש כסלו, חודש האור של הניסים והנפלאות יש גם נפלאות עבורך. האמיני!

לפני כשש שנים נתקלתי "במקרה" בסרטון יוטיוב של פריידי מרגלית מייסדת שיטת המטאיזם "שיחות בגן עדן", כשזה עוד עלה במהדורה הישנה של השיחות. אני כותבת "במקרה" במרחאות כפולות, כיון שאני מאמינה שזה הדבר המדויק ביותר שקרה לי אז. הנושא של השיחה היה "וגר זאב עם כבש". הקשבתי לשיחה מהופנטת מהפרשנות שהיא נתנה לזה. זה היה כל כך שונה מתפישת עולמי אז, ועם זאת כל כך קרוב אליי. זה היה כמו אגרוף בבטן. והתחושה הייתה וואו.... איך לא ראיתי את זה כך עד עכשיו. הייתה שם תחושה של רווחה גדולה שהגעתי לבית. לאמת. באותו הסרטון הבנתי בתוכיי תוכי, לא רק בראש, גם ברגש, שגם הזאב וגם הכבש שניהם גרים בתוכי. ובשביל להתחיל איזה שהוא תהליך, אפילו הקטן ביותר של שלום עם עצמי, אני צריכה לקבל את זה ששניהם זה אני! ששניהם דיירים בתוכי! ובשביל להביא לשלום פנימי ולריפוי אמיתי בתוכי כל שעליי לעשות זה לקרב בינהם ולהקטין את הפער. ואיזו חדווה הייתה שם בגילוי הזה. חדוות הגילוי. וואלה, זה הכל תלוי בי! זו הייתה ההתחלה, זה היה הרגע בו רציתי לדעת עוד ועוד. רציתי להכיר את עצמי, ולבדוק מה מפעיל אותי. לא רק בשביל לדעת, יותר בשביל ללמוד לנהל את מה שמפעיל אותי. בשביל לקרב את השלום בין הזאב ובין הכבש בין החלקים השונים בי. רציתי להפסיק את ההתנהלות האוטומטית, הכביכול "טבעית" שיוצרת מצב של מאבק. ולצאת לדרך של בחירה מודעת המביאה שקט, שלווה, שמחה, קבלה. מאז שגיליתי את האור הזה בעצמי, את דרך השלום המופלאה הזו, זה הפך להיות חלק מהשליחות העיקרית שלי בעולם להעביר את זה הלאה, בכל מקום שאני נמצאת בו.

לדייק את השינוי את לימודי אימון אישי התחלתי בתחושה שהחיים שלי מאוזנים אפילו ביקשתי לקבל פטור מחלק מהקורס, כי חשבתי שאני כבר יודעת. הבקשה לא התקבלה . ובלית ברירה "נאלצתי" ללמוד שוב דברים שכבר ידעתי. בהתחלה התמרמרתי על זה, מרמור שנפסק מיד ברגע שבו פגשתי את, מעגל החיים! זה גלגל שבנוי מפלחים פלחים של התחומים הכי חשובים שממלאים לנו את החיים בריאות, זוגיות, קריירה, הורות, חברים, צמיחה אישית..... וכל פלח הוא חשוב והכרחי לאיזון ולחיים איכותיים ומאושרים. כשמילאתי את הגלגל הופתעתי לגלות שכל נושא החברים בחיים שלי, לוקה בחסר. הפלח הזה לא ישב בהלימה למה שרציתי ולאיך שדמיינתי שיהיה לי בחיים. החוסר הזה יצר אצלי סוג של "דכדכת". שעכשיו סוף סוף הצלחתי לשים עליה את האצבע ולהבין אותה. גלגל החיים עזר לי להבין מה בחיי, כרגע, רוצה שיפור ושינוי. נאלצתי לבדוק לעומק מה תוקע את התחום הזה? למה אני לא מייצרת לעצמי את החברויות הנכונות וזה הוביל גם לחקירה של מה בדיוק אני רוצה? איזה חברים? האם חברים לשיחות, או להחלפת דיעות, לבילויים, לטיולים להעצמה מה זה חברות עבורי? החקירה הובילה אותי לתובנות, והתובנות עזרו לי לשחרר את התקיעות. זיהיתי את הדפוסים בתוכי שמונעים את זה. ועשיתי שם בחירה חדשה ומיטיבה עם הרצון שלי. בחירה מחדש שהביאה לחיי שפע של הזדמנויות. שפע של אנשים ויופי. מעגל החיים עוזר לנו בכל שלב בחיים להתמקד ברצונות הכי רלוונטים לתקופה הנוכחית. והיופי הוא, כאשר תחום אחד בחיים משתפר, בהלימה אליו משתנים לטובה גם שאר התחומים. מעגל החיים עוזר לנו לדייק את עצמנו ולהבין היכן צריך להתחיל את השינוי.